#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראה... מה מברך:<br>1. ההרים, הגבעות, הימים, הנהרות, המדברות?<br>2. ים הגדול?<br>3. באיזה אופן מברך כל הנ""ל?<br>4. גשמים, בשורות טובות?<br>5. שמועות הרעות?<br>6. הרואה הקשת בענן?<br>7. ראה זול בא לעולם ושובע בא לעולם, נהר מספיק למדינה?<br>8. אמרו לו מת אביו?"	"1. ברוך עושה בראשית. <br>2. רבי יהודה - ברוך שעשה את הים הגדול.<br>3. משנה - בזמן שהוא רואה לפרקים. גמרא - אחד לשלשים יום.<br>4. ברוך הטוב והמטיב.<br>5. ברוך דיין אמת.<br>6. בא""י זוכר הברית. רבי חייא בשם רבי יוחנן - נאמן בבריתו וזוכר הברית. <br>7. רבי זעירא [שונים בבבל] - ברוך הטוב והמטיב. <br>8. הנ""ל - ברוך דיין האמת. מת והורישו - [אומר גם] ברוך הטוב והמטיב."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על הזיקין:<br>1. מה מברך על הזיקים?<br>2. האם כוכבא דשביט עובר במזל כסיל?<br>3. עד כמה הכיר שמואל את שבילי השמים?	"1. ברוך שכחו מלא עולם. <br>2. שמואל - לא, אם יעבור יחריב את העולם. וזה שרואים שעובר, זה רק נראה כך, אבל באמת הוא למעלה או למטה ממזל כסיל. <br>3. שמואל אמר, מכיר ויודע אני לשווקי השמים ושביליהן כמו שאני מכיר בשוקא דנהרדעא עירי. ואע""פ שלא עלה לשמים, זה ע""פ הפסוק ""מי יספר שחקים בחכמה"", שבחכמתו הבין והסתכל בשבילי דשמיא."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על הזועות [- רעידות אדמה]:<br>1. מה מברך על זועות?<br>2. האם מתענים על רעידות אדמה?<br>3. מפני מה באין זועות לעולם (רבי נהוריי, אליהו ז""ל, רבי אחא, רבנן)?<br>4. כתוב אחד אומר ""תמיד עיני ה' אלהיך בה"", וכתוב אחד ""המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו""?"	"1. ברוך שכחו מלא עלום. <br>2. תני בר קפרא - מתריעין על הזועות [שהם מפילין הבנינים והורגים מתענין ומתריעין עליהם].<br>3. אליהו ז""ל שאל לרבי נהוריי - רבי נהוריי - בעון תרומה ומעשרות. אליהו ז""ל - מסברא הוא כדבריך, אבל באמת [עיקרו של דבר] - בשעה שהקב""ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה ובית מקדשו חרב הוא אפילון לעולמו להחריבו. ככתוב ""שאוג ישאג על נוהו"", ""על"" הכוונה ""בשביל"" נוהו. רבי אחא - בעון משכב זכר, אמר הקב""ה אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך, חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. רבנן - מפני המחלוקת, ככתוב ""ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל"" וסוף הפסוק ""ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה"", וזה היה מפני המחלוקת.<br>רבי שמואל - [חולק] שאין רעש [בימי עזיה] אלא הפסק מלכות [ואל רעידת אדמה]. ככתוב על בבל ""ותרעש הארץ ותחל"", מפני מה ""כי קמה על בבל מחשבות ה'"". [והכוונה להפסק מלכות בבל ולא לרעידת אדמה].<br>4. רבי נהוריי - בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן - תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן - המביט לארץ ותרעד."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על הברקים ועל הרעמים:<br>1. מה מברך על הברקים, הרעמים?<br>2. כמה פעמים ביום?<br>3. מה יעשה אם היה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא [מקום מטונף]?<br>4. מה יעשה אם היה יושב בתוך ביתו ערום, האם יכול לעשות ביתו כמו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך?<br>5. מה יעשה אם היה יושב במגדל ערום מגדל, האם יכול לעשות המגדל כמין מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך?	1. ברוך שכחו מלא עולם. <br>2. רבי ירמיה ורבי זעירא בשם רב חסדאי - דיו לברך פעם אחת בכל היום. רבי יוסי - אם לא הפסיקו דיו פעם אחת ביום. אם הפסיקו - מברך על כל אחת ואחת. וכמו שמצאנו לענין - היה יושב בחנותו של בשם כל היום - אינו מברך אלא אחת, אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם. <br>3. אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור - יצא. אם לאו - לא יצא. <br>4. רבי ירמיה בעי.<br>5. רבי ירמיה בעי.	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על הרוחות:<br>1. מה מברך על הרוחות?<br>2. מה עושה ה' לרוח כשיוצא מלפניו?<br>3. באלו ג' מקומות יצא הרוב שלא במשקל, וביקש להחריב את העולם כולו?<br>4. בשביל מי יצא רוחות אלו?	"1. הרוחות - כשבאין בזעף, מברך שכחו מלא עולם. אבל שבאים בנחת מברך - ברוך עושה בראשית. <br>2. רבי יהושע בן חנניה בשעה שהרוח יוצא לעולם. הקדוש ברוך הוא משברו בהרים ומרשלו בגבעות. ואומר לו תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם ""כי רוח מלפני יעטוף. משלהי ליה. כמה דאת אמר ""בהתעטף עלי רוחי. כל כך למה. ר' חונא בשם רבי אחא ונשמות אני עשיתי. בשביל נשמות שעשיתי. <br>3. רבי הונא - א. בימי יונה - ""וה' הטיל רוח גדולה"". ב. בימי איוב - ""והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר"". ג. בימי אליהו - ""והנה ה' עובר ורוח גדולה חזק מפרק הרים"".<br>4. רבי יודן בר שלום - של איוב ושל יונה - רק בשבילם, של אליהו - שולט בכל העולם ובכח גדול וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ענין יהונתן נכד משה, כהן לע""ז בבית מיכה:<br>1. למה בפסוק ""ויהונתן בן גרשום בן מנשה"" ה""נ"" תלוי?<br>2. איך האריך ימים, והלא היה כומר לעבודה זרה?<br>3. מה היה עם הנ""ל כשעמד דוד המלך?"	"1. רבי חונא שמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן - אם זכה בן משה [בלי ה""נ""], ואם לאו - בן מנשה. [באמת היה בן משה כמבואר שם, רק לגבי היחוס תלוי במעשים שלו].<br>2. רבי שמואל בר נחמן - שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו. שכך היה נוהג, כשאדם בא להקריב תור או שה או גדי לע""ז, אמר לו מה זו מועילה לך? הע""ז לא רואה ולא שומעת, לא אוכלת ולא שותה, לא מטיבה ולא מריעה, ולא מדברת. אמר לו מי שבא להקריב, ומה אעשה, אמר לו שיביא קערה אחת של סולת ואשים עליה 10 ביצים, והוא היה אוכל את זה. פעם בא אדם ריק וגרוע להקריב ואמר לו הדרשה הנ""ל, אמר לו אם אתה צודק מה אתה עושה פה, אמר לו שזה בשביל פרנסתי.<br>3. שלח והביאו, אמר לו - אתה בן בנו של אותו צדיק ואתה עובד עבודה זרה? אמר לו כך אני מקובל מבית אבי אבא, מכור עצמך לעבודה זרה ואל תצטרך לבריות. אמר לו דוד - חס ושלום לא אמר כן, אלא אמר מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך [ע""ז התכוון לזה] ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, העמידו ממונה על האוצרות שלו, ככתוב ""ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות"". שבואל - ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו, נגיד על האוצרות - שמינוהו על תיסבוריות [- אוצרות] שלו. וזה שכתוב ""עד יום גלות הארץ"", משמע שכן היה כהן לע""ז גם אחר ימי דוד, שכיון שמת דוד החליפו שלמה, וחזר לקלקלו הראשון, ככתוב ""ונביא אחד זקן יושב בבית אל""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. הרואה את החמה בתקופתה ואת הלבנה בתקופתה ואת הרקיע בטיהרו?<br>2. הרואה את הלבנה בחידושה?<br>3. עד מתי נקרא בחידושה?<br>4. מנלן שמברכים על החמה ועל הלבנה כנ""ל?<br>5. מה אומר בר""ח בתפילה?"	"1. ברוך עושה בראשית. רב חונה - דוקא בימות הגשמים בלבד לאחר שלשה ימים, ככתוב ""ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם"".<br>2. ברוך מחדש חדשים. <br>3. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי - עד שתראה חצי עיגול [רבע חודש]. רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי - עד שתתמלא פגימתה [חצי חודש]. רבנן דקיסרין - עד י""ד יום. רבי יוסי בי רבי בון - גם יום י""ד. <br>4. תני רב הושעיא - ""והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים"", מכאן רמז שמברכין על החמה בתקופתה - ""ולשנים"" שאינו אלא משנים ולשנים, רמז על הלבנה וחידושה - מ""למועדים"", שר""ח ומועדים למהלך הלבנה מתחשבין.<br>5. רבי יוסי בר נהורייא - מקדש ישראל מחדש חדשים. רבי חייא בר אשי - מקדש ישראל וראשי חדשים. שמואל - צריך לומר והשיאנו. רב - צריך להזכיר בה זמן."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פט		
